הדרך המתומנת הנאצלת

"הדרך המתומנת הנאצלת" היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של גאוטמה הבודהה, אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל (דוקהה) ולהארה. הדרך המתומנת מאפשרת להולך בה להפוך לאדם נאצל, ולפתח מוסר, ריכוז, וחכמה. היא הרביעית מבין ארבע האמיתות הנאצלות של הבודהה, וידועה גם בשם "דרך האמצע" או "נתיב האמצע".

כמתואר בויקיפדיה:

השקפה נכונה
הדרך הנכונה להסתכל על החיים, על הטבע ועל העולם כפי שהם באמת - להבין כיצד הם פועלים במציאות, ולא כפי שהאדם היה רוצה שיהיו: לכל פעולה (של הגוף ושל הנפש) יש תוצאה, כל התופעות זמניות, כל התופעות ריקות ממהות פנימית, כל התופעות הנגועות בבורות הן מקור לסבל, כל התופעות מקיימות זו עם זו מערכת מורכבת של השפעה הדדית, ותפישת ה"עצמי" היא אשלייה בלבד. ראשיתה של ההשקפה הנכונה טמונה בהבנה אינטלקטואלית, אך בזכות יישום של ריכוז נכון ותרגול מדיטטיבי מעשי, עוברים הרעיונות המרה לחוכמת-אמת המתפתחת בזכות החוויה הישירה. פיתוח הבנה נכונה מהווה השראה לניהול חיים מוסריים אשר יעלו עימה בקנה אחד.

כוונה נכונה
לשאוף בקביעות להיפטר מתכונות מזיקות ובלתי-מוסריות. פיתוח ראוי של הבנה נכונה יסייע למיישם להבחין בהבדלים שבין כוונה נכונה לכוונה שגויה. נטישת הרדיפה אחר הגשמי לטובת מחויבות גדולה אל הדרך הרוחנית, טיפוח רצון טוב, ומחויבות לנהוג בחוסר-אלימות ולהימנע מלפגוע בכל יצור חי.

דיבור נכון
הימנעות מאמירת שקר, מדבר מחלוקת, מדיבור משפיל ומפטפוטי סרק.

פעולה נכונה
שמירה על התנהלות מוסרית, מבלי לפעול בדרכים שישחיתו או יפגעו בנו או באחרים: הימנעות מנטילת חיים, מגניבה, מיחסי מין אסורים ומהתנהגות מינית בלתי הולמת.

פרנסה נכונה
המנעות מעסקים או מעיסוקים אשר בצורה ישירה או עקיפה מביאים נזק ליצורים חיים אחרים: מסחר בכל סוגי כלי הנשק ואמצעי ההרג, מסחר בעבדים, זנות, קניה ומכירה של ילדים או מבוגרים, עסקי הבשר, ייצור או מכירת משקאות משכרים או סמים ממכרים, וייצור או מסחר בכל סוג של חומר רעיל אשר מטרתו להרוג.

מאמץ נכון
לקיים מאמץ מתמיד לנטוש את כל המחשבות, המילים והמעשים השגויים והפוגעניים. במקום זאת, על המיישם להתמיד ולטפח את שיועיל לעצמו ולאחרים במחשבותיו, במילותיו ובמעשיו, וזאת מבלי להרהר בקושי או ביגיעה הנדרשים לשם כך: למנוע את השלילי שטרם הופיע, להרחיק את השלילי שהופיע זה מכבר, להצמיח את החיובי שטרם הופיע, לקיים את החיובי שהופיע זה מכבר.

מודעות נכונה
לשמור את הדעת עירנית דרך קבע לתופעות שמשפיעות על הגוף ועל הדעת, ולוודא שהפעולה אינה נובעת מחוסר תשומת לב או מתוך שכחה. 

ריכוז נכון
ישום של ריכוז מדיטטיבי גבוה (סמאדהי). כחלק מפיתוח הסמאדהי יש להתגבר על חמשת המעצורים (השתוקקות חושית, דחייה, עצלנות לאה, דאגנות חסרת מנוחה, וספק). כאשר הריכוז מבשיל במלואו הוא זמין ככלי לפיתוח חוכמה ותובנות, בזכות יכולתו לבחון בבהירות את טבען האמיתי של תופעות גוף ונפש בחוויה ישירה. תהליך זה מטהר את הנפש מ"מזהמים" (סנקהארות, תגובות רגשיות שאינן מיטיבות), מעמיק את הבנת הדהאמה, ובסופו של דבר מוביל להארה שלמה.